הנסיעות בשמי האינטרנט המתהווים, חברות כמו טרבלוסיטי Travelocity , ואקספדיה Expedia, נדמה היה שמתחוללת מהפכה בעולם הנסיעות בכלל ובהזמנת הנסיעות בפרט. נראה היה אז שנפל הפור וימיהם של סוכנויות הנסיעות המסורתיות, הסוכנויות הקטנות האישיות השכונתיות שמעבר לפינה ספורים. נדמה היה שוב אין הגיון בלהזמין מלון או להזמין טיסה אצל סוכן הנסיעות הידידותי והמוכר, זה נראה אז כמעשה מיושן, לא "איני". הייתה אז תחושה גורפת שדרך האינטרנט אפשר למצוא מחירים טובים יותר או שירות טוב יותר. אולם היום מסתבר שהתמונה איננה חד משמעית

כיום נראה שחברות אלו, לאחר שסר החידוש שבעניין, נאבקות קשות ומרות, כמו חברות התעופה, כמו בתי מלון, לקדם את אתרי המכירות שלהם. חברות הנסיעות האינטרנטיות הגדולות נלחמות היום להתרחב ולהיות חברות בין לאומיות. הקרב מר ואכזר- מתחרים צעירים ונועזים מכרסמים את עקביהם ונוגסים בבסיס הלקוחות שלהם בהתמדה. כמו גם התפתחות הרגלי הגלישה של צרכני הזמנת מלונות, טיסות ושאר שירותי תיירות

היום, אחרי שאקספדיה, טרבלוסיטי ודומותיהן כבר פילסו את הדרך ולמדו על בשרן ועל ממונן הרב כיצד לנהל את תהליך ההזמנה, את הניווט באתר. מה הוא ממשק המשתמש האופטימאלי. איך למכור מלונות טיסות וחבלות באינטרנט, איך לשווק ואיך לפרסם מכירת מלונות וטיסות, כיום שהטכנולוגיה של מנועי החיפוש, השוואת המחירים והיכולת להציג מבחר אפשרויות הם נחלת הכלל. הם פשוטים להשגה וזולים (יחסית ) ליישום, צפה ועולה ביתר שאת שאלת היתרון היחסי, או במילים פשוטות מי יהיה יותר זול. איפה אפשר לחתוך מחירים, איך אפשר לתפור "קומבינות" שיניבו לצרכן מחיר זול יותר. למי יש כוח קניה גדול יותר. איך ניתן לקבל את אותו חדר מלון במחיר נמוך יותר, את אותה טיסה במחיר זול יותר, ולוא בדולרים בודדים.

אלא שמחיר זול עולה ביוקר לאורך זמן. וכך מצאו עצמן ענקיות התיירות באינטרנט נאלצות למצוא דרכים כדי להיות רווחיות. או אז נולדה (מחדש ) השיטה ששמה דמי טיפול booking fee .

חברות הנסיעות, בין שהן סוכנות שכונתית קטנה ובין שהיא ענקית אינטרנט, מעצם הגדרתן פרנסתן על עמלה.
קיימים שני מודלים עיקריים: האחד עמלה הנגזרת מתוך המחיר לצרכן. השני שהצרכן מקבל את השירות במחיר עלות (נטו ) והסוכן משית על הלקוח דמי טיפול.
דוגמא: מודל ראשון: מלון נמכר ללקוח ב 100$. הסוכן שילם עבור מלון 90$ ונשאר עם 10% שהם 10$ ביד. מודל שני: אומר הסוכן ללקוח: "לי עולה חדר מלון זה 90$ ואני נותן לך מלון זה במחיר עלות. ממך אני רק גובה דמי טיפול בסך של 10$.
כיוון שמדובר מכירה של כמות אדירה של חדרי מלון וטיסות, חישבו אקספדיה ודומותיה ומצאו שניתן לקחת דמי טיפול בסכום קבוע, נמוך יחסית, שלא קשור לגובה סכום המכירה. בין שבוצעה הזמנת מלון ב 100$ ובין שבוצעה הזמנת מלון ב 1,000$ דמי הטיפול יהיו זהים ויתייחסו לטראנזקציה (ולא לסכום ההזמנה).
ההנחה שעמדה בבסיס החשיבה הייתה שכיוון שמדובר באינטרנט, בתהליכים אוטומטיים, עלויות התפעול נמוכות. יתרה מזאת, נדרשת אותה השקעה מצד מפעילי האתר בין שמדובר במיליון הזמנות למיליון חדרי מלון או לעשרה מליון חדרי מלון.

אלא שבמציאות השוק הכול כך תחרותי של תיירות ונסיעות נאלצות סוכנויות האינטרנט להשקיע סכומי עתק בלספק רמת שירות לקוחות גבוהה, הצורך הברור בתפיסת אחיזה גם בשווקי אירופה שהוביל לרכישות ומיזוגים יקרים עם חברות אירופאיות, והתחרות העזה שמתחרים בהן הספקים עצמם- בתי מלון וחברות תעופה מנהלים גם הם מערכי שיווק ישיר באינטרנט

כל אלה גורמים לכך שכיום אופפת את סוכנויות הנסיעות באינטרנט (OTA-Online Travel Agencies) חוסר בהירות באשר להצלחתן.
מניותיה של חברת אקספדיה צנחו ב 38% מאז תחילת השנה. חברת Saber Holdings שהיא הבעלים של Travelocity איבדה 11% , Cendant הבעלים של Orbitz איבדה 6%

אם עד לפני שנה המודל נראה היה ברור וכולם חזו שסוכנויות הנסיעות האינטרנטיות הגדולות יכבשו את עולם הנסיעות. השנה כבר עולה השאלה האם ואיך הם יעשו זאת.

Priceline.com היא חברת OTA היחידה שמניותיה עולות. השנה רשמה Priceline עליה של 36% במניותיה אולם יש להדגיש שהמניה עדיין מדשדשת באותה רמה של שנת 2000. מניית PriceLine צנחה ב 97% מאז שיאה בשנת 1999.
המודל העסקי של החברה שונה והוא בנוי בשיטה של מכרז הפוך " name your own price"

באופן כללי, מומחים מעריכים הערכה זהירה שהשנה יחול גידול במכירות סוכנויות האינטרנטיות בשיעור של עד 15% (בשנת 2005 הגידול היה 20% ). הנחת המומחים היא שקיימת נטייה לרדת מחלל האינטרנט אל מציאות החיים.
כמו כן נרשמת מגמה של העדפה למנועי חיפוש והשוואת מחירים כמו kayak ו Sidestep על פני סוכנויות אינטרנטיות סטנדרטיות. והרעיון ברור. מנועי החיפוש מבצעים השוואות ומאפשרים "לדוג" מציאות. נאמנות לקוחות, ובמיוחד באינטרנט, איננה קיימת.

טיב האינפורמציה ורמת השירות באתרי האינטרנט של סוכנויות הנסיעות האלו משובחים, הגולשים משתמשים במערכות האלו כדי "לחלוב מידע" ודבר איננו מונע מהם לבצע את הרכישה במקום אחר.

השאלה הגדולה היום היא איך מפיצים מידע זמין וטוב ויחד עם זאת מאלצים את הגולש לבצע את הקניה אצלך.
לסיכום, כמו שאומרים בתעשיית הנסיעות: "הם יאלצו לחשוב על משהו הרבה יותר יצירתי כדי להרוויח למרות כל חופש המידע שבאינטרנט"